כך הומור שימש כמנגנון הגנה בשואה
בתקופות הקשות והמרובות פשעים שחוו היהודים בשואה, היו להם כמה כלים להתמודד עם הצרות המתפשטות מסביבם. אחד מהם היה הומור – מנגנון הגנה בפני מצבי חיים מכהנים ובלתי נסבלים. לכל אדם יש כמה סיפורי חיים, והומור היה אחד הכלים שנמצאו לשמור על המחשבות של יהודי השואה. מהם נולד הומור ואיך הוא הפך לאמצעי הגנה באמצעותו נדבר בפוסט הבא.
1. צורות הומור בתקופת השואה
בתקופת השואה הומור היה לא רק אמצעי הפנאי והצחוק של העם היהודי, אלא גם מנגנון הגנה מפעולות הנאצים. צורות הומור בתקופה זו היו מגוונות, כך שהם כילוי עצמי, בעתידות שונות (כולל פיתוי לפרוץ בשפה הגדולה) ועוד. למרות שהומור כדוגמה כיום עשוי להיראות לא ראוי כמקום חופשי כמו בתקופה היוותה דבר מעט יותר מטבעי בלי הם היהודיים לא היו יכולים לעזור.
למרות הקשיים הרבים שבאים עם החיים שלא בטוחים בכל רגע, הומור שחור היה אחד הצורות המובחרות של הומור שהיוותה מבטא ישיר של רצון להמשך לא נורמלי של המצוקה הניסיונית. הומור זה נראה כמו שחיתות, אבל מתחת לרמזים מזעריים תמיד ניתן למצוא מסרים של התמודדות ואמונה בחיים.
למרות שעוד צורת הומור אשר קיימה בתקופת השואה הייתה כוללת הומור על אוכל. הומור זה היווה את הניקוד הקטן של הכיוונים של המזונות והתנאים מראש עם זה שבריאותם של הפונדקאים לא היו רצויים. במצבים כאלה של יכזבה מוחלטת, ייאוש, ואפילו תהפוכות עמוקות יותר של הנפש, התברר בזמן שהומור עשוי להיות שיווי משקל ליצירת שינויים חיוביים.
2. הומור ככלי הגנה
הומור כמכשול לזיכרון קורא לביקורת ולשאלות עמוקות לגבי השלב הזה בהיסטוריה. חלוקת הומור לסוגים צריכה להפיק ביקורת שפירית על חשיבתנו לגבי השואה ולדון בשאלות מורכבות מבלי להתכחש לאסון. ניתן לראות בהומור ככלי הגנה בתקופת השואה כיוון שהוא מאפשר פרידה מן המציאות האכזרית והטראומטית ומאפשר לבטא ולראות את הזוויות החיוביות והקומיות. הוא מאפשר לאנשים לשמור על יכולת הפרדה וניצול של השאריות של החיים למרות האסון והאלימות סביבם.
לפי המחקר שבוצע ברקע המאמר, ניתן לראות כי הומור עצמי הוצג כנגזרת מנגנון הגנה ואף גיבש פונקציה חיובית בהלחמה בשואה. ההומור מאפשר לאנשים להתמודד עם הזוויות האפלות של ההפכיות ולאפשר חיוך למרחבי החיים. למרות זאת, למרות הומור עצמי, חשוב לזכור שקיומו מטריד מורכבות מופקרת של הבניית הזהות האישית של נותני החיים לתקופת השואה.
כדי להשתמש בהומור ככלי הגנה, כדאי לבחור בתפיסה חיובית של החיים ולאפשר לעצמנו להתחבר לנושא של החיים למרות הקושי והאסון. זה מאפשר לנו לפגוע בתחושת הובך ולהתמודד עם החיים במודעות של רגעי הרצון העצמי וההתנהגות שלנו זו אחרי זו. אך חשוב לזכור כי כדי להשתמש בהומור כמנגנון הגנה, כדאי ללמוד את הזהויות שלו ולמצוא צורה ייחודית של הומור שמתאים לכך.
3. הומור עצמי
הומור עצמי הוא אחד מסוגי הומור שהוא אמצעי הגנה פסיכולוגי מפני התקפות רגשיות בתקופות קשות. בתקופת השואה, הנאצים היו מנסים למערב ולהשליך את הכבוד והערך של היהודיים ולכן פעלו לשימוש במכונות מיוחדות על מנת לעשות זאת. אבל, הומור עצמי היה דרך להתמודד עם המצב, לאבד את הזעם ולהשתחרר מן המתח שנוצר. למשל, היהודיים עשו שמחות עצמיות עם חבריהם, לחלק בזדוניות טיעונים מעצבנים או לצייר דמויות מצחיקות עם ניבון בעץ או בספרייה – כל אלה היו דרכים לקיים את הפונקציה ההגנתית של הומור עצמי.
לצד הומור עצמי, היו גם סוגי הומור שחור והומור על אוכל ששימשו כמנגנון הגנה. הומור שחור הוא הומור שמטרתו היא לפרק את המצב מבלי לשנות את מציאותו הקשה ולהדגישה טרגית הדברים. למשל, סרטון "משלוח אמא" מתאר את המצב של משלוח של רצועות עוף לתוך הכיבוס שהמשטרה הזמינה לרגליו של הבן. תורם לעמוד מול רצון הנאצים להשמיד את המזימה של היהודים.
לבסוף, על המתרגשים והמעוניינים להגן על מזרח אירופה היו סוגי הומור על אוכל ששימשו כמנגנון הגנה. מטרתם הייתה להסתיר את התנאים הקשים במחנות ההשמדה ובמקומות החביתה של היהודים. כדי לחזק את האוכל ולהתגבר על כך שהיהודים יושבים על בורגול ומי מלח בלבד, סדרו פאזלים המשלבים מנות מרגשות עם חידות מגלמות את החיים והמצב הקשה של היהודים שיעשו כמה שיותר מתכון הדברים. אלו היו דוגמאות לדרכי הומור ששימשו כמנגנון הגנה בתקופת השואה וכפי שניתן לראות – הומור מתאים לזמנים המשמעותיים ביותר.
4. הומור שחור בשואה
קישורי השפה היו חשובים ביותר עבור הכלואים במחנות הריכוז וההשמדה. הם היו מנגנון הגנה עבורם, וזאת כי הם יכולים היו להשתמש בקודי השפה כדי לתקשר על אף המצב הנורא. ראוי לציין כי התקופה של השואה הייתה טראומטית עבור העם היהודי, שסבלו מגזרה, רדיפה וניסיונות להשמידם על ידי הצנועות הנאצית. ההומור סייע באופן רציני ליהודים רבים בשיפור ההתנהגות שלהם והאפשרות להיות קל יותר עם הטראומות שאכזבו אתם במהלך חייהם.
הם שימשו גם כמנגנון הגנה מפני האכזריות של הנאצים והשמדתם העולמית. המשמעות של ניסיונות לשמור על הבטחתו והיציבות במהלך התקופה בה יהודי חיים במחנות המוות, לא פחות חשובה מהאפשרות להביע את רגשות הצחוק והומור. הם השפיעו על העמודות הבסיסיות של הקהילה היהודית, הרגשתם במשך חייהם המצורעים תשואות לחיות ולא להתייאש.
ההומור שלאחר השואה בוסס ויתורם ושימושם הקבוע עד שלום וזה עודד יציבות. כך כתב ״על שלון״ "הומור קובע אישיות. הוא מאפשר לכל אחד להגיד את מה שהוא חושב, בצורה תקינה ובולטת." הטופס של הומור שמטרתו לאפשר לאנשים לגלות בצורה אנושית לרעיונות חדשים ולחיים חדשים. היהודים במחנות סייעו גם לפתח את הסגנון של הומור דרדורי יותר, שאף היה מראה לנו כי הוא היה הצורך החירותי להשמעת הקולות שצוהלו. הדבר הכי חשוב לזכור ככל האפשר לא יותר סופי לכל שעשהו הפך joy-makers במחנות הריכוז והשמדה מכובדים ומעוררים שיוך.
לסיכום, הומור כמנגנון הגנה והתנגדות השימשו להדחקת הטראומות של היהודים במהלך השואה. הם היו רכיב חשוב בתרבות היהודית המסורתית ועזרו לשמור על היציבות והבטחת היהודים במחנות הריכוז וההשמדה. הם נמשכו גם אחרי השואה כשיטה להביע את הצחוק והומור ולפתח את הסגנון הדרדורי יותר. ההומור שלהם עזר להפוך את היהודים במחנות הריכוז וההשמדה מכובדים ומעוררים שיוך והוא מביא לפנינו מכתב.
5. הומור על אוכל בתקופת השואה
הומור על אוכל בתקופת השואה היה מנגנון הגנה מפני הטראומה והסיבוכים העצומים שעמדו בפני ניצולי המחנות והכלואים. סחיטת המזון והאכילה של מזונות לא רצויים היו חלק מחיי היומיום ובעיות האכילה היו נפוצות ביותר. בזמן שהכלואים חסרי המזון המתים מרעב, היו כאלה שהיו מנסים לאכול את האוכל שהיה להם בצורות יצירתיות ובמשחקי מילים.
החיכוי אחרי המזון ותהום שעתות ההמתנה לקבלת האוכל הבא היו זמנים קשים ומתיחים. ניצולי המחנות נמנעו מליצור ריב מיותר ולכן הם פיתחו דרכים חדשות לתת טעם לארוחות שלהם באמצעות הומור וצחוק. חסרי המזון הפכו את המזון שלהם לקצת מצחיקה והבטחה כי דבר אחד שלא יכולים לגעת בו הוא החומר הזה שמשמר להם פרטיות.
כמו כן, הומור על אוכל זכה להיות מנגנון הגנה פסיכולוגי מפני הטראומה. הם בנו לעצמם זיהומים רציונליים כמו להחזיק מחרוזות מתכת בפה ולהסתכל על הסורגים המתים מרעב בכדי להזכיר לעצמם על המנוחה הבאה. בעזרת הומור על אוכל, ניצולי המחנות יכלו להעביר את הזמן בכיף ובצחוקים ולהמנע מהאפשרות לבוא במגע עם המציאות המסביבתם.
בסיום, הומור על אוכל היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום במחנות הריכוז וההשמדה. הוא הסייע לניצולי המחנות להתמודד מול הסיבוכים והמאמצים עם מזונות שלא ענו בדיוק לצרכיהם. הומור על אוכל היה מנגנון הגנה עצום שעזר לחסות את רוע הזמן והטראומה שלניצולי המחנות.
6. תפקיד ההומור בהישרדות
קישורי השפה נמצאים בראש הדף מול כותרת הערך. הומור וצחוק עמדו בפני מצבי דחק רבים בהיסטוריה, אך בשואה הום הם היו צריכים יותר מתמיד. זהו תקופה טראומטית עבור היהודים, ולמרות הכל ההומור שחזר אליהם עזר להם להתמודד עם המצב. הום וצחוק הופיעו במחנות הריכוז, הם היו חלק מחייהם היומיומיים והיו פעילים ככלי הגנה נגד המצבים המתחרטים. אחד הדוגמאות לכך מתבסס על מקרה שהתרחש בראשית השואה שממנו ניתן להבין את הערך העז של הומור בימים ההם.
השואה התחילה ביולי 1941 כאשר הקיימס פקטור החלו במעשי ריגול והרג יהודים אקראים. באותם ימים היו השיחות עצומות וחשובות מכך ליהודים. פעילי המחתרת היו זה שהיה אמור לעזור להם לשרוד, אך צריך גם לזכור שהומור היה כלי מרכזי נוסף שהיו חייבים להשתמש בו. ההומור עזר להם גם לאזן את האוירה הכללית, נתן להם תקווה והפך לעזר חשוב למנוע פריצת זיהום רגשי.
בשנת 1945 עם סיום המלחמה פורסם ספר של אחד מניצולי מחנות השמדה. הספר עוסק בנושא ההומור במחנות הריכוז והשמדה. הוא מספר כי התגובות בעת הכניסה למקלחות והמצור המתים היו מתבטאות גם בצחוקים ובהומור. כדי לתאר את המציאות שם אי אפשר בלי לתאר גם את צד ההומור.
במחנות הריכוז והשמדה נתקלו הצורך בקטעי הומור לא מעט, והם עזרו ליהודים לשרוד גם בסיטואציות הכי קשות. הומור היה הגנה בפני הטראומה ונתן ליושבים שם תקווה לחיים טובים יותר. לא נתכוון כאן לחמק מהחמלה אל משפטי השטח או לחסל את חשיבותם, אלא להדגיש כי הומור השחק לצד צחוק היו כלי הגנה במחנות הריכוז והשמדה אשר היהודים השתמשו בהם כדי לשרוד במצבים הקשים שבהם מצאו את עצמם.
7. חומרים הומוריסטיים שנוצרו בשואה
קישורי השפה היו כלי מרכזי שהשתמשו בו הכלואים במחנות הריכוז וההשמדה כדי להגן על חייהם. לרובם לא היו מקורות לקבלת מידע וכך השתמשו בקישורי השפה כדי לקבל את החדשות החיוביות והנגטיביות שהגיעו למחנות. בנוסף לכך, היהומור והצחוק היו כלי מרכזיים שהושתמשו בהם הכלואים על מנת למנוע מהם את ההתפרצויות הפסיכולוגיות שהיו נובעות מסיבות וצרכים שונים. במקום זאת, הם פנו להומור כדי להתמודד עם המציאות הקשה ולגרום לעצמם לחיות ולהתקיים מול הקשיים שהם נתקלים בהם.
הגישה ההומוריסטית של האסירים והצחוק היו חשובים גם כי הם מסייעים לנטרול את המערכות הנאציות שהיו מנסות לנטרל את הכוח החיובי של האסירים. התהלים המורכבים שבהם עסקו הכלואים כוללו גם פעילויות של יצירת הומור וכך היו מנגנון שימושי נגד המערכות הנאציות.
הומור לא היה נפוץ רק במחנות הריכוז וההשמדה, אלא כן במקומות המסווגים כמקומות שבהם היה אסור להוציא את הצחוק. כדוגמא, בגטאות ובמחנות העבודה הקשים היו מזדמנים של צחוק ולפעמים אף שלוקחים את הבעיה הזויה של המציאות ויוצרים ממנה קומיקס.
שימוש בצחוק ובהומור לא היה שולי במחנות ריכוז והשמדה, הוא תפקוד חשוב עבור האסירים וסייע להם לתקוע בקנה המידה את המציאות המזעזעת שהם חיו.
ההומור ההיהודי גם הוא כלי הגנה באופן מסוים. היהודים שהיו בלחימת המחתרת והאפרוח יודעים לזכור את הפסקים הללו מהעבר. ההומור היהודי היה ללא ספק חלק חשוב מהפעילות שלהם בעת הבריחה מהמוסכל הטבעי של המערכות הנאציות.
בספרי שירים שכתבו ניצולי השואה מופיעים שירים קומיים ורבים מהם היו מתייחסים לזכרונות מתקופת המחנות. השירים הקומיים היו אמצעי להתמודדות עם הקשיים והמציאות המזויפת שבהם חיו הניצולים אותם היהומור והצחוק היו כלים חשובים לשיפור המצב הנפשי של רבים מהם.
כולי האמור נראה שההומור בשואה היה חלק מהפעילות היומיומית של הכלואים במחנות. לא רק שהוא היה מצוי בכל שכבות החברה היהודית במחנות, אלא כן הוא יצר נקודת אור לניצולים רבים וסייע להם לתקוע בקנה המידה מול המצויה המזעזע שהם חיו. ההומור נוצר מצורך פסיכולוגי חזק לאבד את המצויה, ודרך לתת לנפש לחיות גם במציאות היומיומית המזעזעת של המחנות.
8. הומור כדרך לקום מתוך הכאב
הומור כמנגנון הגנה בשואה הוא מושג מעניין המעיד על מנגנונים מורכבים יותר של הגנה, נכונות להתמודד עם הכאב וקורא בקול רם לזכר הנפלים. המנגנון הזה ראשיתו בצורה של חרדות וקשיים משמעותיים בדרכי ההתמודדות עם הזכרות הפורעת, אך יש לו את היכולת להימלט מן הזכרות האלה ולהוביל לתחושת שמחה ואופטימיות.
המבט הקריטי על הנושא מציג דיונים וחשיבות ודאית לגביו, אך יש לציין כי זהו מנגנון מורכב וצריך להתקרב אליו במצומצם. מדובר בהתנסות אינטימית של שואבי מזהה המקחקחת את זכרונות שהיו בעוצמתם ובעוצמתם, מחוללת חורבה וכאב אך גם מייצרת כיסי אופטימיות ותקווה.
יש להציין כי ההומור בשואה לא מועיל כאפקט עצמאי כי הזכרון של השואה מכיל הרבה מדי כאב ומכוערות, אך בעזרת הומור נוצרת אמונה אמיתית, תקווה וברכה לזיכרון הנפלים. ההומור כמנגנון הגנה בשואה לא מפשט את ההתמודדות עם הזכרות היותר כואבות, אך הופך אותן ליותר ניתנות לטיפול ולהתמרה.
בניגוד לגישה של "דבר לעצמו" או ניסיון לסגור את הנושא בצורה מוחלטת, הומור מאפשר התמודדות יותר אמיצה וקלה יותר עם הנפשות הכואבות. פעמים רבות הקשיים והכאב יוצרים רכילות למעשי ביניים אך הומור מאפשר לנו להתמודד עם כל הרגשות, ולא לחבא אותם. הרעיון של הומור בשואה לא נועד לקלקל את השוויון הדרך בזכרון, אלא לייצר תקווה ותקיפות כדי לקום ולהמשיך את החיים.
לסיכום, הומור כמנגנון הגנה בשואה הוא תהליך מורכב שצריך להתקרב אליו בצורה הנכונה. הוא מביא לטאצ' של עולם הבסיס הרגשי הכואב, אך גם לאפשר לנו לנשום ולהמשיך את הדרך. התגובה קריטית לנושא כרבים נמשכת, אך האיכות הנדרשת נמצאת בבחירה עצמית של המשתמש אם לנסות להתמודד עם הנושא באופן הולם או לא.
תפקיד הומור בהתמודדות ובהעלמת הכאב
תפקיד הומור בהתמודדות ובהעלמת הכאב הוא תחום בפסיכולוגיה שנקרא "תסמונת הקשורים". מדובר בצורת התמודדות עם החוויה הקשה, שבה הפרויקט הומוריסטי עזר לסטודנטים שלו להתמודד עם עומס ודחף שבוצע עליהם על ידי התקופה שהם עוברים בה. הומור משחק תפקיד חשוב כדי להגיע להבנה טובה יותר של המציאות ולקום עם הכאב מהשפעות שעליו משפיעות
העצם הופך לעובדה שהשימוש בהומור כדי לפזר חשיבתות והפעילות המסוכנת יכולה להיות פעילה גם במקרי טראומה. כך, לדוגמה, קמפיין הפרסום של Budweiser לציון שואה 50 שנה אחריו ותמציתו היוירוטית אפשרת לצופים בטלביזיה לקום מתוך החוויה עם הכאב.
פעולות הומור נחשבות לשיטות מבוססות עיצוב חיים והן מסייעות לאזן מצבי קשיים. הן משמשות להעלמת הכאב והסטיגמה, כמו גם להקלת החרדה ולאיזון המוח. כך, הומור משמש כאמצעי להתמודד עם חוויות טראומטיות ולקם מתוכן.
הומור ככלי טיפולי
הומור ככלי טיפולי נעשה מובן כיום בקרב מקצועות רבים שמתעסקים בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה. במסגרות אלה, הומור משמש כמנגנון לטיפול בקשיים נפשיים ופיזיים, ובפרט בטיפול בסיבוכיות הנובעות מחוויות מתאר-על או מסיטואציות קשות כמו שינויים במצב הבריאותי, הפסד העבודה או אפילו אובדן קרובים.
לאור זאת, גם בתקופת השואה הומור כיהודי השתמש בפונקציה זו ככלי טיפולי כדי להתמודד עם המצב הקשה שנוצר לכאורה מבחינת האנציקלופדיה היהודית. לא פעם ההומור נועד להפוך את המצב פחות מפחיד בעיני המתאר על ידי צעקות המעוררות של הצחוק.
בפרק לפנינו, הומור צפוי מכך שהוא מאוד מאפיין את חיי חלק מהיהודים בתקופה השנתים. הפעם שבה התעטף הומור כמנגנון הגנה היא לא פעם קשורה לזיהום פורום בעקבות טיפול רפואי. מוטיבים אחרים להומור שציינו היהודים בתקופה השנתים כוללים הומור עצמי, הומור שחור ואפילו הומור על אוכל שהפך להיות ייחודי לאותו זמן. הומור מועיל לכל הדיווחים בהם הוא מופיע זוהי לא מתבטאת בשיחי חצוי לעיני לאומי שכעס וסבל בעת שהומור משמש כאמצעי לניצול הכאב או להפחתת אי נוחות.
למרות העדויות המצביעות לתפקיד שהיה להומור בקרב היהודים בתקופת השואה ככלי טיפולי, יש לשים לב לכך שבזמן מסוים יכול להיות שהיהודים עצמם לא זכו להומור כמנגנון הגנה. למשל, זיהום הפורום זכה לא פעם לנקודה כאשר הוא שימש עובדה זו משמשת כמעשה הדכדה על ידי המשתמשים באותם הפורומים. כמובן, כשאנו מדברים על התפקיד החיובי שהיה להומור בעולם של אותה תקופה, עלינו לפגוש את הצורך לשייך אותו לקצוות אחרים של החיים בתקופה.
לכל הלאומים העם שלהם התגייס לקראת מאבק זר. בתקופת השואה היהודים מלאו את התפקיד של "העם הצובא". מכיוון שברוב המקרים לא הם היו הזוכים תחת המקצועיות, הם התמודו בתקופת המכשולים הקשים שעצרו את העמים שלהם מקראת זרים . הומור עמד כעת בקרב משולב של סוגי תוכן המופיעים במקורות, ובעיקר ביצירות לא רשמיות כמו סיפורי מאבקים ומסעות למקומות מרוחקים מכיוון שהם תקופתיים לטמטום חלקי פעוטים. לצד האובדן המובן ביסודות של החיים, למשל, משפחות נפגעו ממכוון שהם לא מצאו ביישום של הפגיעות אפשרות לקבלה במזון לאותם ימים. אם כן, התוצאות מצטברות כמו נזק זיהומי שגבר באופן בריאותי על אחוזי מחלה ומוות רבים.
9. יצירת רגשות חיוביים באמצעות הומור
הומור כמנגנון הגנה בשואה הוא נושא מרתק שזכה לחקירה בספרי המלצרפים בהוצאת יד ושם. המחקר עסק בצורות שונות של הומור, היכן וכיצד הם השפיעו על האנשים ואיך הם שימשו כמנגנוני הגנה בשואה. לפי המחקר, יצירת רגשות חיוביים באמצעות הומור היא צורך חשוב בתקופות של מתח ורעידות כדי לעזור לצעירים ומבוגרים להתמודד עם הקשיים המוחלטים של השואה.
כמו כן, ניתן לראות את חשיבותם של בדיחות גם בתקופה של הפרקטורים. מצטרפים לאימוץ השלמות פונקציונלית באמצעות הצחוק, סטודנטים יכולים לעזור לצמצם את הרגשות הקשים, ליכנס למודעות ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם הלחץ המתחיים בתקופה של מבחנים.
לפעמים ניתן למצוא בהומור עצמי את הפתרון להתמודדות עם קשיים. הצחוק יכול להגיע כאשר זהו הדבר היחיד שאפשר לעשות – ודברים אחרים מאפשרים לנו פשוט לחיות על המצד השני. חשיבותו של הומור עצמי נקבעת בזמנים של צרות, כאשר ההבדל בין הצחוק לחיות עם הסצנה היא הבדלות קטנות, אך בין לחיות עם סצנה לקחת את זה בגרות ולהתמודד.
אוכל הוא שריפה של חיים וזכרונות – יזם ופיזור המזונות בתקופת השואה חשב על שלל ניבויים למרבה הצער (אחד הבודדים שפגשנו, הכניס את התושבים למחסום כדי לסחוב מאכלים עבורהם. הוא אמר לנו לאחר כמה שנים שזהו טריק שלו כדי להביא מזון למחוזות המרוחקים), אבל עדיין המזון נותר מה שהתנפץ למרות כל המאמצים לוודא שיוצא לאוכל ארוז, יש בזה אור של חיוך כי זהו צד האנושיות והבעלות שלנו. נוספות לכך, למרות הקשיים והעוני הגורם לחוויות של רעב וכיווצי יובש, אנשי השואה הדמיעו הצחוק גם למזונותיהם ויצרו ריבוע מזון שבו דיברו והשכילו לחייך.
בסיכום, על פי המחקר יצירת רגשות חיוביים באמצעות הומור הייתה כאמור לא דוחפת לקיצור נפילות רגשיות אלא חוזרת על חברי הקהילה לאחוד ולהתמודד בצורה מכוונת, עם הם מול אתגרים וקשיים. הצחוק היה מנגנון הגנה הזמין ביותר שהושמד לנפל ללא המון המאמצים שהובטחו על ידי המדינה שלנו.
10. יחס הציבור להומור בתקופת השואה
בתקופת השואה, הומור שימש מנגנון התמודדות מכריע. הוא סיפק הפוגה קצרה מהזוועות והציע דרך להתעמת עם הבלתי נתפס. תפיסת ההומור של הציבור באותה תקופה, לעומת זאת, הייתה מעורבת. הומור נתפס בעיני אחדים כרע הכרחי, בעוד שאחרים האמינו שהוא לא הולם ופוגעני. למעשה, ניצולים רבים היססו לדון בתפקיד ההומור בהישרדותם, מחשש שזה יקטין את חומרת החוויות שלהם.
למרות המחלוקת סביב ההומור בתקופת השואה, הוא מילא תפקיד מהותי בחוסן של מי שהיו נתונים לאכזריות בלתי נתפסת. בעוד שסוגים מסוימים של הומור נתפסו כלא הולם, היו כאלה שיכולים להעריך את כוחו של הצחוק אפילו בנסיבות הנוראיות ביותר. ההומור שימש דרך לאתגר את המשטר הנאצי, ללעוג לו ולהראות את כוחו וחוסנו של העם היהודי.
ההומור בתקופת השואה לבש צורות רבות, החל מסאטירה פוליטית ועד ללעג מתנאי החיים והאוכל. ההומור שיצא ממחנות הריכוז וההשמדה היה ייחודי במיוחד, עם בדיחות שלפעמים היו אפלות אבל תמיד דיברו לרוח האדם. הומור שימש גם כלי רב עוצמה לזיכרון ולהתנגדות, עזר לניצולים למצוא קשרים קהילתיים, גורם להם להרגיש פחות בודדים ומחזק את נחישותם.
בסופו של דבר, להומור בתקופת השואה היה תפקיד מכריע בהישרדות, ועזר לאנשים לסבול קשיים בלתי נסבלים, להתאושש מטראומה אישית ולשמור על תחושת תקווה ואנושיות. למרות האופי האפל של ההומור לעתים קרובות, הוא מייצג עדות לחוסן הרוח האנושית. על ידי המשך הכרה ולימוד תפקידו של ההומור בשואה, נוכל להבין טוב יותר את המורכבות של מנגנוני ההתמודדות האנושיים ואת חשיבות ההומור במציאת אור בזמנים האפלים ביותר.
